משולחן המחקר
בעולם ובישראל הוראת החינוך הגופני נכללת בתוכנית הליבה של בתי הספר ומבוססת על תפיסה גופנית-בריאותית והקניית הרגלי אורח חיים פעיל ובריא בקרב קהילת ביה"ס.
מטרת העל של החינוך הגופני בארץ היא "לעצב, לפתח ולטפח אצל התלמיד דפוסי
פעילות והתנהגות גופנית וספורטיבית, במסגרת עבודת צוות, בגבולות הפוטנציאל האישי שלו, לשם הבטחת איכות חייו, בריאותו ואישיותו"...
התנהגות יושבנית (עודף יושבנות) מתבטאת בקיום אורח חיים לא פעיל הקשור בתפקוד גופני לקוי,תחלואה מוגברת ותמותה מוקדמת. התנהגות זו מבוססת לפי הספרות המקצועית בכמה משתנים משמעותיים כגון: חוסר פעילות גופנית ותנועה בחיי היומיום, אי ביצוע אימונים גופניים יזומים, שעות ישיבה מרובות, מעל 8-6 שעות ביום...
סקירת מחקר יומית
מחקרים שבוצעו במדינות שונות מצביעים על ירידה בביצוע פעילות גופנית על ידי בני נוער בתקופת הקורונה, במקביל לעליה ברמות הדיכאון והחרדה. עוד בטרם פרצה מגפת הקורונה, נתונים מהעולם הצביעו על נטייה לירידה בביצוע פעילות גופנית בגיל ההתבגרות כך שמרבית המתבגרים אינם ממלאים אחר ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי לביצוע פעילות גופנית למשך 60 דקות ביום. בשל החשיבות של הנושא בשגרה וביתר שאת בתקופת הקורונה הסקירה היומית מציגה תכניות להגברת הפעילות הגופנית בקרב תלמידי יסודי ותיכון. המאמר הראשון מציג תכנית קרוספיט שנמצא כי משפיעה לטובה על הרווחה הגופנית והנפשית ועל המסוגלות העצמית בקרב מתבגרים. המאמר השני מציג מחקר הבוחן את הקשר בין פעילות גופנית להישגים לימודיים.
קריאה מהנה,
צוות ידע, משרד החינוך
אימוני HIIT מוגדרים בספרות כאימוני אינטרוולים )הפוגות( עצימים, "Interval Intensity High HIIT - Training , "אימונים מסוג זה נפוצים רבות בעשורים האחרונים ומבוססים על יתרון בולט של חסכון בזמן. קרי, פיתוח כלל מרכיבי הכושר הגופניים ולרבות היכולת האירוביות (לב-ריאה)
והאנאירוביות )כוח ומהירות( בקטעי מאמץ קצרים ועצימים בכל יחידת אימון או שיעור. יתרון זה מהווה בסיס איתן ליישום בשעורי החינוך הגופני תוך עמידה בהמלצה המקצועית של זמן פעילות אקטיבית בעצימות בינונית עד גבוהה מעל %50 מזמן השיעור או לפחות 25-20 דקות בכל שיעור,פעמיים בשבוע.,,